חיים באופרת סבון

החיים שלנו מורכבים מרצף של אירועים, נעימים ופחות נעימים, אשר מתרחשים בחיינו מבלי להתחשב בתוכניות שקבענו ומבלי להודיע לנו מראש. החיים זה משהו שפשוט קורה ולא תמיד אנחנו מבינים למה ואיך. לעתים פוקדת אותנו תחושה שהכול זה בעצם סרט אחד גדול שבמרכזו ניצבים אנחנו כגיבורים הראשיים, ושכל האירועים שמתרחשים בחיינו, הם בסך הכול סצנות מבוימות מאותו הסרט שנקרא החיים שלנו. אז מהי התכלית של הסרט הזה ואיך להתייחס לסצנות השונות?

ישנה דעה אשר לפיה כל אחד שבוי בתפיסה שלו בלבד והיא זו שמנהלת את חייו ומקרינה לו את הסרט שבו הוא חי. כלומר, המציאות היא דבר אחד ואיך שתופסים אותה היא דבר שונה לחלוטין. יכול להיות ששני אנשים שונים יחוו את אותו המאורע ולכל אחד מהם תהיה פרשנות שונה בתכלית והרגשה שונה כלפי אותו מאורע בדיוק. יתרה מכך, בלב התפיסה של כל בן ובת אנוש ניצב האגו, הקול הפנימי שלנו שמכוון אותנו להשיג הכל לתועלת עצמנו בלבד גם אם זה בא על חשבון הזולת. התפיסה שלנו מוטית אחר האגו שמכוון את הכל למען השגת תענוג וכך יוצא שתמונת המציאות שאנו קולטים משוחדת לחלוטין על ידי אותו אגו. מכאן נובע השוני בתפיסות שלנו את המציאות האחת בה אנו חיים.

חכמים מסבירים כי הסרט שאנו חיים בו מזמין אותנו להתעלות מעל הסצנות השונות שמתרחשות במהלכו ולהזדהות עם תכלית הסרט במקום עם התחושות שעולות מכל סצנה מתוכו. ניתן להקביל את הסצנות מהסרט של חיינו לבועות סבון שמרחפות לכמה שניות באוויר לפני שמתפוצצות בהכרח. הסצנות הן זמניות ואין בהן ממשיות אמתית. הן מתחלפות ונשכחות והיאחזות בהן תוליד רק סבל. בועות הסבון הללו שמרכיבות את חיינו נמצאות שם כדי שנגביה את מטרתנו מעליהן ונשאל את עצמנו מה הטעם בכל זה. מדוע נבראנו ומה באנו לעשות בחיים האלו ואיך ניתן לממש את תכלית חיינו.

כתוצאה מחוסר תכלית, סבל וחוסר הבנה של המציאות, נולדות שאלת נוקבות אשר מכריחות אותנו לתור אחר תשובות. מי שחקר ומצא, גילה שלכל המציאות ישנה תכלית אחת ויחידה והיא נצחית, והיא להגיע למימוש החוק "ואהבת לרעך כמוך". ולא משנה איזה תסריט נכתב עבורנו ואילו בועות מופרכות על פני המסך שלנו. העיקר זה לאהוב את האחר ולצאת מתוך האגו הצר שמנהל אותנו ונאחז בבועות סבון.

סגור לתגובות.